צמיד נחושת.
המחלקה לייעול השקיה נסגרה בגלל צימצומים במשרד הממשלה, לה הייתה כפופה המחלקה. מצאתי את עצמי מובטל . ברלס ז"ל שהיה רכז הרפת, הזמין אותי לשיחת עבודה והפעם לא בענייני כדור- סל. הציע לי ,את גידול העגלות ברפת. שם המצב לא היה כל כך טוב. בימי הראשונים בקיבוץ הייתי רועה צאן ועוסק בגידול כבשים(קרובי משפחה לפרות ,מעלי גרה )"חדש ימינו כקדם" קיבלתי על עצמי עם כותרת מגדל עגלות עד בגרותן ומוכנות להכנס לעדר לייצור חלב. העגלים נמכרו בגיל צעיר.
ערכתי סיור ברפתות מגדלי עגלות. ראיתי למדתי,.. את ההגמעה האוטמטית בפיקוח מחשב עוד לא המציאו הכנסתי כמה שינויים בעזרת מיכון, טרקטור עם מנשא הידראולי, אבל רב העבודה נעשתה בעבודת ידיים. יום אחד התארח אצלי סוחר בקר, לקנות עגל צעיר . לפני לכתו הוא אומר לי "אתה עושה עבודה של ערבי! חודשים עוברים הפרות ממליטות העגלות גדלות, ובוקר אחד אני מרגיש כאבים איומים ביד ימין בה אני מחזיק כרגיל את בקבוק החלב בזמן ההנקה. מרפאה, רופא, תרופות, שום דבר לא מועיל, בבואי לעבודה הכאבים לא מרפים, הכנסתי את ידי הימנית הכואבת לכיס ובצעתי את כל העבודות ביד שמאל. למדתי לכתב ביד שמאל. קצת בהיסוס אבל אפשרי .חבר ידיד מקיבוץ כפר הנשיא בא לבקרני, ומבחין שידי הימנית כל הזמן בכיס, לשאלתו "מה זה היד כל הזמן בכיס" ?.סיפרתי לו את כל אודות הכאבים. ובלי להוסיף מילה נפרדנו לשלום .עוברים כמה ימים הבן אדם מופיע ומסביר לי, על צמיד נחושת שהוא הכין לי , "אותו תענוד על היד הכואבת ולא תוריד אותו . אמר ולא הוסיף. הנה פלא פלאים כעבור כמה ימים חלפו הכאבים כלא היו!
בשנת 2000 עברתי ניתוח ,נדרשתי להסיר את כל האוויזרים שעלי. שעון שמימי הבר מצווה לא הורדתי וגם את הצמיד שעל ידי. הניתוח עבר בשלום, את צמיד הנחושת נתתי למאירה אישתי שתשים במקום בטוח, שנוכל למצוא אותו אם נצטרך, לעבודה ברפת. לא חזרתי, אבל הכאבים חזרו, קבלתי ממאירה את הצמיד שהיה מונח במקום בטוח ושוב הוא על ידי, בלי רופאים ובלי תרופות כמו חדש אין כאבים. צמיד הנחושת על ידי .ובא לציון גואל.
הבלוג של מוטקה ברק ז"ל Motkeh Barak 