ציפיה

עברו חלפו עשרים שנה,למותו של החבר ברלס , ראיתי לנכון לפרסם סיפור על אירע שהיה לנו ברפת, ביום גשום.לא הייתי צריך ללכת רחוק מכשיר הפלא המחשב זוכר הכל,מצאתי את הכתוב ובלי הרבה שינויים  העברתי את הכתוב על גבי האינטרנט החידוש של המאה ועשרים,למזכירות וביקשתי את המזכיר לפרסם הסיפור מזכיר מעט מאד את דמותו של ברלס. דף המידע המופץ לכל החברים והתושבים .למרות שרבים כבר לא מכירים מיהו ברלס.חשבתי אים אוספים את דפי המידע שיהיה בארכיון.ואכן כן באופן מכובד ביותר,יצאו דפי המידע.והופצו לכל החברים.עלי להודות שקראתי את הכתוב בדף המידע הייתה לי התרגשות,

לרגע קט חשבתי מי יגיב על הכתוב.והנה. נמצא צדיק אחד. הוא שלמה גץ.שידע לפנות אלי ולהחליף כמה מחמאות על היוזמה לפרסום ,ועל התרגשותו על הכתוב . ובלי להמעיט בכתוב יהללך זר ולא פיך,כעבור כמה ימים ניגש אל עוד חברובהתרגשות דיברנו על סיפור היפה לזכרו של ברלס. הושלמה הצפייה לתגובה

ונסים בזמר על שפת הנחל עומדת אני ומחכה ומצפה למי למי,מי החבר  הנוסף שהכתוב דיבר אל ליבו.