גינה לי גינה לי

שיר ילדים, שרו לפני שנים רבות. ״ גינה לי גינה לי גינה לי חביבה כל צמח בה צומח כל צמח  בה פורח גינה לי גינה לי  גינה לי חביבה

.

רבקה גפן ז״ל שהיתה ממקימי הנוי בגדות התחילה במסורת גינה פרחים בכניסה לבית.פרחים עונתיים ורב שנתיים .וכדי לעודד את החברים הינהיגה  חלוקת שתילים בתאריך הנכון לכל עונה שתילים המתאימים.שנה עוברת רבקה חייבת לעזוב את הנוי עוברת לנהל את מחסן הבגדים.אך את תחביב הגינה לא משאירה מאחור.באותם השנים היו לנו הרבה אי הבנות עם השכנים הסורים והסיסמה מטווח אקדח לטווח תותח עבדה . הוחלט להעביר את המשק הישן למקום קצת מרוחק ובהזדמנות זאת עדר הצאן נמכר ומצאתי את עצמי עובד בפרדס ,ומהפרדס נכנסתי לעבוד ולפתח את הנוי שהיה בתחילתו.עדייו הכל היה כבימי בראשית ללא מדרכות ובלי מערכות מים.הכנסתי שיפורים בשיטת העבודה בנוי והעברת מהפרדס כלים שאז נחשבו כבר מיושנים.עזר לי מאד שיטת ההמטרה על גלגלים.עברו שנים והקיבוץ התחיל לקבל אופי של פארק .

ואת פרחי הגינה לא שכחתי נתפסתי לנושא הכנת שתילי עונה ולעודד את החברים לגדל גינות בית ע"י חלוקת שתילים פרחי עונה..ע״י החדר התקנתי ארגז הנבטה ולמדתי לזרוע ולהנביט .חלוקת השתילים הייתה חגיגה חברים באו קיבלו הדרכה .על כסף לא דיברו השתילים ניתנים בנפש חפצה עם הסבר כיצד תהייה השתילה.

זכורני מיקרה מיוחד חבר אחד בא  פעמים לבקש שתילים בהסבר שכל השתילים לא נקלטים,ולמחרת בא שוב…ביודעי שהשתילים טובים וחזקים.התענינתי מה עושה הבן אדם

למה השתילים נובלים אצלו אצל כל החברים יש קליטה טובה.בבדיקה במקום התברר החבר לקח מהסוללה ,שהקיפה את הקיבוץ,אדמה נקייה ופיזר בחלקה המיועדת .

באותם הימים חברה להדברת עשבי בר שהייתי בקשר איתם נתנה לי חומר לנסיונות,ואכן ניסיון למניעת עשבי בר הצליח ,והאדמה הנקייה לא יגדל בה. צמח.לא אלמן ישראל החבר החרוץ הוציא את כל אדמת הנסיונות שאכן הוכיחו את עצמן

הוציא את האדמה הנקייה ובלי להתעצל הביא אדמה מלוכלכת ,

קיבל שתילים אחרים .השתילים נקלטו הניבו פרחים יפים.